כיצד לדחוס ספריות בלינוקס: מדריך מלא

דחיסת ספריות בלינוקס היא משימה חיונית שכל משתמש צריך לשלוט בה. כאן נלמד כיצד לעשות זאת במהירות וביעילות.

דוגמה מהירה לדחיסה ופריסה

לדחיסת ספריה:

tar -czvf my_directory.tar.gz /path/to/directory

לפריסת הדחיסה:

tar -xzvf my_directory.tar.gz

תיאור הפקודות בשימוש

tar

הפקודה tar (Tape Archive) היא אחת מהפקודות הנפוצות לשילוב ודחיסת קבצים בלינוקס. למרות ששמה מרמז על המקור שלה הקשור לקלטות גיבוי, כיום היא כלי אוניברסלי לטיפול בקבצים.

• -c: יצירת ארכיון tar חדש.
• -z: דחיסת הארכיון עם gzip.
• -v: הצגת התקדמות בשורת הפקודה, כלומר יציאה מפורטת.
• -f: ציון שם קובץ הארכיון ליצור או לחלץ.

לדוגמה, הפקודה tar -czvf my_directory.tar.gz /path/to/directory מבצעת את הפעולות הבאות:

1. -c: יצירת ארכיון tar חדש.
2. -z: דחיסתו באמצעות gzip.
3. -v: הצגת פרטים על הקבצים שנוספו ל-tar.
4. -f my_directory.tar.gz: הקובץ המתקבל ייקרא my_directory.tar.gz.

gzip

gzip הוא יישום המקטין את גודל הקבצים באמצעות אלגוריתם הדחיסה Lempel-Ziv (LZ77). הוא עובד בצמוד ל-tar כדי להציע פתרון דחיסה מלא.

כדי לפרוס את קובץ tar.gz שנוצר, נשתמש ב:

tar -xzvf my_directory.tar.gz

• -x: חילוץ הקבצים מארכיון ה-tar.
• -z, -v, -f: אותן אפשרויות שתוארו לעיל.

סיכום הפקודות החשובות ביותר

• דחיסת ספריה:

  tar -czvf archive.tar.gz /path/to/directory
  

• פריסת ארכיון:

  tar -xzvf archive.tar.gz
  

• אפשרויות נפוצות של tar:
  • -c: יצירת ארכיון tar.
  • -x: חילוץ תוכן מארכיון tar.
  • -z: דחיסה/פריסה באמצעות gzip.
  • -v: יציאה מפורטת, הצגת פרטים במהלך הפעולה.
  • -f: ציון שם קובץ הארכיון.

היסטוריה קצרה של tar והעדפתו בלינוקס

הפקודה tar הוצגה בימים הראשונים של Unix בשנות ה-70. במקור נועדה לכתיבת נתונים לקלטות גיבוי מגנטיות (מכאן שמה, Tape Archive), tar הפכה במהירות לכלי כללי לשילוב וטיפול בקבצים. העיצוב הפשוט והיעיל שלה הפך אותה לאידיאלית עבור מערכות Unix ומאוחר יותר עבור לינוקס.

למרות ש-zip הוא גם יישום פופולרי לדחיסת קבצים, tar היה העדיף בקהילת הלינוקס ממספר סיבות:

1. תאימות וניידות: tar הוא חלק אינטגרלי כמעט מכל הפצות Unix ולינוקס, מה שמבטיח שכל סקריפט או כלי שמשתמש בו יעבוד במגוון רחב של מערכות.
2. גמישות: ניתן לשלב את tar עם כלים רבים נוספים כמו gzip ו-bzip2 כדי להשיג רמות וסוגי דחיסה שונים.
3. יעילות בטיפול בקבצים גדולים: tar מנהל בצורה יותר אפקטיבית סטים גדולים של קבצים וספריות, ללא העומס שניתן למצוא במערכות הקבצים הביניים ש-zip עשוי להציג. בהמשכו של הטקסט:

---

4. שימוש בסקריפטים של אוטומציה: הקלות בשימוש של tar בשילוב עם סקריפטי shell הופכת אותו לאידיאלי למשימות אוטומציה כמו גיבויים והפצות.

בקיצור, tar נותר כלי יסוד במערכת האקולוגית של לינוקס בזכות ההיסטוריה, הגמישות והיעילות שלו.